I'm sixteen

אתמול, ה4.6.10, חגגתי את יום הולדתי ה16.

כשהייתי בת 13 ו364 ימים ( D: ) כתבתי שיר תמים בעקבות התחושות שהציפו אותי...איך אני כבר בת 14 בכלל ??! הזמן טס הזמן עובר מהר מדי. אני תמיד נשענת על זכרונות. חוזרת אל הזכרונות המתוקים מתוקים, מהתקופה שהכל נראה לי ורוד. שהבעיה הכי גדולה שלי היתה איזו בובה לבחור. בכלל לא האמנתי שאני כבר בת 14, ובטח גדולים ממני יחשבו "ילדה קטנה, מה עשית סיפור", אבל ככה זה. קשה להאמין. מתוך השיר כתבתי "14 נשמע לי קצת מפחיד, יותר מדי, זה קצת גדול עלי...טוב כך אני חושבת, מקווה שזה אחרת....אבל בכל מקרה אני עדין מחכה, לראות מה יהיה, עד גיל 15". (אז עכשיו אני מחכה לראות מה יהיה עד גיל 17.)

כן, כן. כל שנה שאני מתבגרת, אני חושבת איך הזמן טס, חושבת על השנה שעברה, כמה טוב היה, וגם על הדברים הפחות טובים, על הדברים שקיוויתי שיקרו ועוד לא קרו, על דברים שארצה שיקרו בעתיד, דברים שארצה ליישם או להגשים, חלומות רצונות וזכרונות מציפים אותי בימי הולדת. וכך גם השנה. מי היה מאמין.

ועל זה אפשר להגיד:

"אני לא רוצה להתבגר,להשלים להסתגל.לקבל את זה ולוותר,אני לא רוצה להתבגר...." , בכל מקרה, אני תמיד אשאר ילדה : )

"יש עוד זמן להשתנות מן הקצה אל הקצה.." .

אז חוץ ממה שכבר אמרתי,

יום הולדת זו הזדמנות לחברים שלך, להראות לך כמה הם אוהבים אותך, כמה הם מעריכים אותך.

יום הולדת זה יום שבו כל תשומת הלב מופנת רק אליך.

זה היום הורוד שלך.

ואתה מתרגש לגלות כמה משקיעים בך ואוהבים אותך.

ואתה מראה בחזרה.

אתה הופך לבוגר יותר עם עצמך.

מציב מטרות.

ובקיצור חבר'ס,

אחרי כמה מילים על ימי הולדת...

בואו נעבור למסיבה הקטנה שלי.

שמלה + חגורה - אורנג'י (כצנלסון, גבעתיים), שרשרת - H&M באוסטריה, נעלי אוקספורד - זרה, קשת עלה (שלא כלכך רואים פה) - סגול (קניון גבעתיים).

קליל ופשוט יחסית.

ואיך אפשר בלי חברות ומוזיקה :